Vayedaber

Simple Havroutah

Shabbath

Daf 25b

וְאֵין לָהּ פִּדְיוֹן, וַאֲסוּרָה לְזָרִים. הָנָךְ נְפִישָׁן.

Traduction

And, teruma does not have the possibility of pidyon: redemption, as, once it is sanctified, it may not be redeemed and rendered non-sacred. And it is prohibited to zarim: non-priests may not eat it. These stringencies do not apply to consecrated items. The Gemara answers: Nevertheless, those stringencies that apply to consecrated items are more numerous than those that apply to teruma. Therefore, it is appropriate to be more stringent with consecrated items and exclude impure teruma from the prohibition against deriving benefit when burning it.

Rachi non traduit

ואין לה פדיון. להוציאה לחולין אבל קדש יש קדש שנפדה כגון שהומם לפני שחיטה:

ואסורה לזרים. לעולם אבל קדש יש קדש שמותר לזרים לאחר זריקה כגון מעשר בהמה ותודה ושלמים:

הנך נפישין. בשם:

וְאִיבָּעֵית אֵימָא: קֹדֶשׁ חָמוּר שֶׁכֵּן עָנוּשׁ כָּרֵת. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר, אָמַר קְרָא: ''תִּתֵּן לוֹ''. ''לוֹ'' — וְלֹא לְאוּרוֹ. מִכְּלָל דְּבַת אוּרוֹ הוּא.

Traduction

And if you wish, say instead a different reason, without counting the number of stringencies: Consecrated items are more stringent because one who eats them while ritually impure is punishable by karet, while in the case of teruma the punishment is death at the hand of Heaven. In this regard, the Torah is more stringent vis-à-vis consecrated items than it is vis-à-vis teruma. Rav Naḥman bar Yitzḥak said that there is a different proof that one is permitted to benefit from teruma while it is burning. As the verse said: ''The first fruits of your grain, of your wine, and of your oil, and the first of the fleece of your sheep shall you give him'' (Deuteronomy 18:4). The Sages derived from this verse: Give the priest teruma that is ritually pure, that is fit for him to consume, and do not give the priest teruma that is suitable only for his fire, to be burned. By inference, ritually impure teruma is suitable for his fire, i.e., a priest may derive benefit from it.

Rachi non traduit

כרת. עדיפא דאית בה תרי חומרי ימיו נכרתין והולך ערירי:

ראשית דגנך תתן לו ולא לאורו. מכאן שאין תורמין מן הטמא על הטהור דכתיב תתן לו דבר הראוי לו לאכול ולא לתת לאורו להסיק ומדאיצטריך למעוטי מכלל דבת אורו היא להסקה:

Tossefoth non traduit

תתן לו ולא לאורו מכלל דבת אורו היא. ואם תאמר מידי ולא לאורו כתיב אימא תתן לו ולא דבר שאין ראוי לו כלל וי''ל דאם כן לא לכתוב אלא תתן דאין נתינה פחות משוה פרוטה מדכתיב לו משמע לו ולא לאורו:

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר כּוּ': מַאי טַעְמָא? אָמַר רָבָא: מִתּוֹךְ שֶׁרֵיחוֹ רַע גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַנִּיחֶנָּה וְיֵצֵא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְיֵצֵא! אֲמַר לֵיהּ: שֶׁאֲנִי אוֹמֵר הַדְלָקַת נֵר בְּשַׁבָּת חוֹבָה. דְּאָמַר רַב נַחְמָן בַּר רַב זַבְדָּא, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב נַחְמָן בַּר רָבָא אָמַר רַב: הַדְלָקַת נֵר בְּשַׁבָּת חוֹבָה, רְחִיצַת יָדַיִם וְרַגְלַיִם בְּחַמִּין עַרְבִית, רְשׁוּת. וַאֲנִי אוֹמֵר: מִצְוָה.

Traduction

We learned in the mishna that Rabbi Yishmael says that kindling a lamp on Shabbat with tar is prohibited. The Gemara asks: What is the reason for this? Rava said: Because its odor is bad the Sages issued a decree prohibiting the use of tar, lest one forsake the light and leave. Abaye said to him: And let him leave. What obligation is there to sit next to the light? Rava said to him: Because I say that kindling Shabbat lights is an obligation, and one is required to eat specifically by that light in deference to Shabbat. As Rav Naḥman bar Rav Zavda said, and others say that it was Rav Naḥman bar Rava who said that Rav said: Kindling the Shabbat lamps is an obligation, whereas washing one’s hands and feet with hot water in the evening prior to Shabbat is merely optional. And I say: Washing is not merely optional; it is a mitzva even though it is not an obligation.

Rachi non traduit

הדלקת נר בשבת. שלא היה לו ממה להדליק ובמקום שאין נר אין שלום שהולך ונכשל והולך באפילה:

ויצא. מאי איכפת לן:

חובה. כבוד שבת הוא שאין סעודה חשובה אלא במקום אור כעין יממא בפרק בתרא דיומא (דף עה:):

רחיצת ידים ורגלים. ערבית ליל שבת:

Tossefoth non traduit

מתוך שריחו רע. ואף על גב דנפט נמי ריחו רע כדאמר בפ''ק (דף יב:) הא בדמשחא והא בדנפטא ובפרק אמר להם הממונה (יומא דף לט.) בא למדוד נפט אומרים לו מדוד לעצמך אין ריחו רע כמו עטרן:

הדלקת נר בשבת חובה. פי' במקום סעודה דחובה היא שיסעוד במקום הנר משום עונג אבל מהדלקת נר גופיה לא הוה פריך אביי דפשיטא דחובה היא דהתנן (לקמן שבת דף לא:) על ג' עבירות נשים כו' על שאינן זהירות בהדלקת הנר:

חובה. לגבי רחיצת ידים בחמין קרי ליה חובה דלא הוי כל כך מצוה ומים אחרונים קרי ליה חובה משום סכנה דמלח סדומית ושהרגו הנפש וחמירי טפי מן הראשוני' ויש שרוצים לומר דאין לברך אהדלקת נר מדקרי ליה חובה כדאמרינן (חולין קה.) מים אחרונים חובה ואין טעונין ברכה ואומר ר''ת דשיבוש הוא דלא דמי למים אחרונים דלא הוי אלא להצלה בעלמא אבל הדלקת נר היא חובה של מצות עונג שבת וכמה חובו' הן דטעונין ברכה ומה שאומר טעם אחר שלא לברך משום שאם היתה מודלקת ועומדת לא היה צרי' לכבותה ולחזור ולהדליקה ולא להדליק אחרת אין נראה דהא גבי כיסוי הדם (שם פ'.) אם כסהו הרוח פטור מלכסותו אפ''ה כשמכסה צריך לברך וכן נולד מהול איכא למ''ד דאין צריך להטיף ממנו דם ברית וכשמל תניא בשילהי פר' ר' אליעזר דמילה (לקמן שבת דף קלז:) המל אומר כו' ובסדר רב עמרם יש המדליק נר בשבת מברך אשר קדשנו כו' ועוד נראה לר''ת שאם היה הנר מודלק ועומד שצריך לכבות ולחזור ולהדליק כדאמר ליה ההוא סבא ובלבד שלא יקדים ובלבד שלא יאחר (לעיל שבת דף כג:):

מַאי מִצְוָה? דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּךְ הָיָה מִנְהָגוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִלְעַאי, עֶרֶב שַׁבָּת מְבִיאִים לוֹ עֲרֵיבָה מְלֵאָה חַמִּין וְרוֹחֵץ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו וּמִתְעַטֵּף, וְיוֹשֵׁב בִּסְדִינִין הַמְצוּיָּיצִין, וְדוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת. וְהָיוּ תַּלְמִידָיו מְחַבִּין מִמֶּנּוּ כַּנְפֵי כְסוּתָן. אָמַר לָהֶן: בָּנַי, לֹא כָּךְ שָׁנִיתִי לָכֶם: סָדִין בְּצִיצִית, בֵּית שַׁמַּאי פּוֹטְרִין וּבֵית הִלֵּל מְחַיְּיבִין — וַהֲלָכָה כְּדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל. וְאִינְהוּ סָבְרִי, גְּזֵירָה מִשּׁוּם כְּסוּת לַיְלָה.

Traduction

The Gemara asks: What mitzva is there? The Gemara explains that Rav Yehuda said that Rav said: This was the custom of Rabbi Yehuda bar Elai: On Shabbat eve, they would bring him a bowl full of hot water and he would use it to wash his face, hands, and feet, and he would wrap himself, and sit in linen cloaks with ritual fringes, and he was like an angel of the Lord of hosts. He did all this in deference to Shabbat. And the Gemara relates that his students, who also sat wrapped in linen cloaks, would conceal the corners of their garments from him so that he would not see that they did not have ritual fringes on their garments. He said to them: My sons, did I not teach you with regard to the obligation to attach ritual fringes to a linen cloak: Beit Shammai exempt the linen sheet because at least part of the ritual fringes is always made from wool, and there is a Torah prohibition against a mixture of wool and linen that applies even to ritual fringes? And Beit Hillel obligate linen sheets in the mitzva of ritual fringes, as they hold that the positive mitzva of ritual fringes overrides the prohibition of mixing wool and linen. The halakha is in accordance with the opinion of Beit Hillel, and therefore the sheets require ritual fringes. And the students held: Although it is permitted by Torah law to attach ritual fringes to a linen garment, the Sages issued a decree that one may not do so due to garments worn at night. The Sages were concerned lest a person wear this cloak at night. Since one is not obligated in the mitzva of ritual fringes at night, he would be wearing the prohibited mixture of wool and linen at a time when he is not fulfilling the mitzva of ritual fringes. Therefore, attaching ritual fringes made of wool to a linen garment is prohibited, even to a garment worn during the day.

Rachi non traduit

בסדינין המצוייצין. סדינים של פשתן ובהן ציצית של תכלת כלאים אלא שמותר מן התורה דדרשינן סמוכין לא תלבש שעטנז גדילים תעשה לך (מנחות פ''ד לט.):

מחבין ממנו כנפי כסותן. שהיו להם סדינים שאינן מצוייצין:

בית שמאי פוטרין. ואף על גב דציצית חובה הוא בכל טליתות שיש לו לאדם ואפילו מונחים בקופסא הני דפשתן פטורין משום דכלאים לא שרא רחמנא דלא דרשי סמוכין:

וב''ה מחייבין. דדרשי סמוכין:

ואינהו סברי. [תלמידיו] שהיו אוסרין סבור נהי דהלכה כב''ה וחייבין מדאורייתא מיהו [רבנן] גזור בהו משום כסות לילה שמא יהא לו כסות שמיוחד ללילות ויטיל בו ציצית ונמצא לובש כלאים שלא במקום מצוה דכסות לילה לא מיחייב בציצית דכתיב וראיתם אותו וביבמות פרכינן וכי ב''ד מתנין לעקור דבר מן התורה לפטור את החייב ומשני שב ואל תעשה שאני:

Tossefoth non traduit

סדין בציצית ב''ש פוטרין. פירש בקונטרס ב''ש לא דרשי סמוכין והא דלא קאמר אוסרין משום דסברי בעלמא כלי קופסא חייבין בציצית והכא פטירי דלא שייך למיתני בהו אוסרין ובסיפא דהך ברייתא קתני בפ' התכלת (מנחות דף מ.) א''ר אליעזר כל המטיל תכלת בסדינו בירושלים אינו אלא מן המתמיהין אמר ר' אם כן למה אסרוה פי' א''כ (כל אותן) שמתמיהין עליו למה עושין כן כיון דהלכה כב''ה ומשני גזרה שמא יקרע סדינו כו' ועוד מתרץ גזרה משום כסות לילה ופירש''י בתשובה אחת שלא גזרו אלא על התכלת אבל במינו חייב והא דא''ל מלאכא לרב קטינא סדינא בקייטא סרבלא בסיתוא ציצית מה תהא עליה היינו ציצית מן המובחר מה תהא עליה אבל ציצית במינו היה עושה ובשמעתין נמי היה להם ציצית של מינו והיו מחביאים מר' יהודה לפי שהיה מחייב לעשות תכלת והיה סבור שעושין כב''ש מדאורייתא ואינהו סבור אפי' לב''ה אסור מדרבנן משום כסות לילה וקשה לר''י דבפרק התכלת (מנחות דף מא.) מהדר לאתויי דציצית חובת טלית הוא מחסידים הראשונים משארגו בבגד ג' היו מטילין בו ציצית ודחי לה ואמאי לא מייתי מהכא דלא קתני אוסרין ועוד דבה''ג פוסק דחובת גברא הוא מדמברכינן להתעטף בציצית ועוד דאמרינן בפ''ק דיבמות (ד' ד.) גבי כלאים בציצית דאפילו מאן דלא דריש סמוכין בעלמא במשנה תורה דריש ואיך יתכן לומר דב''ש לא דרשי סמוכין ועוד דרב עמרם גאון פוסק כב''ש בששה דברים וחשיב הך בהדייהו ועוד אמאי נקט סדין בציצית הוה ליה למנקט כלאים בציצית ונראה לר''ת דכ''ע דרשי סמוכין וב''ש פטרי מדרבנן משום כסות לילה או משום שמא יקרע ופטרי אפילו ממינו מדקתני סדין בציצית ולא קתני סדין בתכלת כדאמר ר' אליעזר בר' צדוק כל המטיל תכלת בסדינו כו' וב''ה מחייבין אפי' תכלת דלית להו הנהו גזרות דב''ש וכב''ש קי''ל כדמוכח בסיפא דהך ברייתא והשתא ניחא דרב קטינא שלא היה לו ציצית כלל וכן תלמידיו של רבי יהודה לא היה להם כלל ציצית דסברי כב''ש ואומר ר''ת דאין לעשות טליתות של פשתן ולעשות בו ציצית אפילו מינו דכב''ש קיימא לן דפטרי והמברך מברך ברכה לבטלה:

גזירה משום כסות לילה. מדנקט סתמא דש''ס האי טעמא ולא נקט טעמא שמא יקרע משמע דקי''ל כרבי שמעון דפוטר כסות לילה בפ' התכלת (מנחות ד' מג.) וכן משמע בפ''ב דברכות (ד' יד:) דאמר במערבא לא היו אומרים פרשת ציצית בלילה אלא מתחילין דבר אל בני ישראל אמר אביי כיון דאינהו מתחילין אנן נמי מתחלינן וכיון דמתחלינן מסיימינן משמע דמודו כולהו דאין מצות ציצית בלילה ולכך נשים פטורות מן הציצית ורב יהודה ורב עמרם דהוו רמי תכלתא לפרזומא דאינשי ביתיה בהתכלת (ד' מג.) ובפרק קמא דסוכה (ד' יא. ישם) משום דסברי דהויא מצות עשה שלא הזמן גרמא לא קיימא לן כוותייהו דהא משמע שהם דווקא היו עושין ולא האחרים ובפרק קמא דקדושין (ד' לג:) תנו רבנן מצות עשה שהזמן גרמא שופר ולולב סוכה וציצית:

''וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי נָשִׁיתִי טוֹבָה''. מַאי ''וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי'' — אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: זוֹ הַדְלָקַת נֵר בְּשַׁבָּת. ''נָשִׁיתִי טוֹבָה'' — אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: זוֹ בֵּית הַמֶּרְחָץ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן זוֹ רְחִיצַת יָדַיִם וְרַגְלַיִם בְּחַמִּין. רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא אָמַר: זוֹ מִטָּה נָאָה וְכֵלִים נָאִים שֶׁעָלֶיהָ. רַבִּי אַבָּא אָמַר: זוֹ מִטָּה מוּצַּעַת וְאִשָּׁה מְקוּשֶּׁטֶת לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים.

Traduction

Since bathing as preparation for enjoyment of Shabbat was discussed, the Gemara cites the homiletic interpretation of the verse describing those heading into exile: ''And my soul is removed far off from peace, I forgot prosperity'' (Lamentations 3:17). What is: And my soul is removed far off from peace? Rabbi Abbahu said: That is the lack of opportunity to engage in kindling the Shabbat lights, which a refugee is unable to do. I forgot prosperity, Rabbi Yirmeya said: That is the lack of opportunity to bathe in the bathhouse. Rabbi Yoḥanan said: That is the lack of opportunity to engage in washing one’s hands and feet in hot water. Rabbi Yitzḥak Nappaḥa said: Prosperity is a pleasant bed and the pleasant bedclothes that are on it, which are not available in exile. Rabbi Abba said: That is a made bed, and a wife adorned, i.e., worthy of and suitable (Rashba) for Torah scholars.

Rachi non traduit

הדלקת נר בשבת. שלא היה לו ממה להדליק ובמקום שאין נר אין שלום שהולך ונכשל והולך באפילה:

תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? — כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ נַחַת רוּחַ בְּעָשְׁרוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. סִימָן מטק''ס. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵאָה כְּרָמִים וּמֵאָה שָׂדוֹת וּמֵאָה עֲבָדִים שֶׁעוֹבְדִין בָּהֶן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה נָאָה בְּמַעֲשִׂים. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּית הַכִּסֵּא סָמוּךְ לְשׁוּלְחָנוֹ.

Traduction

Incidental to the discussion of prosperity, the Gemara mentions that on a similar topic, the Sages taught: Who is wealthy? Anyone who gets pleasure from his wealth, that is the statement of Rabbi Meir. The letters mem (Meir), tet (Tarfon), kuf (Akiva), samekh (Yosei) are a mnemonic for the tannaim who expressed opinions on this matter. Rabbi Tarfon says: A wealthy person is anyone who has one hundred vineyards, and one hundred fields, and one hundred slaves working in them. Rabbi Akiva says: Anyone who has a wife whose actions are pleasant. Rabbi Yosei says: Anyone who has a bathroom close to his table.

Rachi non traduit

איזהו עשיר. נפקא מיניה למטרח להדורי אמילתא:

נחת רוח בעשרו. שמח בחלקו אם מעט אם רב:

שעובדין בהן. בשדות עבודה הצריכה להם:

תַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֵין מַדְלִיקִין בִּצְרִי. מַאי טַעְמָא? — אָמַר רַבָּה: מִתּוֹךְ שֶׁרֵיחוֹ נוֹדֵף גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִסְתַּפֵּק מִמֶּנּוּ. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי:

Traduction

It was taught in a baraita that Rabbi Shimon ben Elazar says: One may not light on Shabbat with sap from balsam trees [tzori]. The Gemara asks: What is the reason for this? Rabba said: Since its pleasant smell diffuses, the Sages were concerned lest one forget and come to take some sap from it on Shabbat. That is tantamount to extinguishing the lamp, as removing oil from a burning lamp curtails the amount of time that it will burn. Abaye said to him:

Rachi non traduit

שמא יסתפק ממנו. ותניא בתוספתא הנותן שמן לנר חייב משום מבעיר והמסתפק חייב משום מכבה במסכת ביצה בגמרא דיום טוב (דף כב.):

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source